תפריט
תפריט
בתרגום מילולי 'בריק' (Brick) זו בעצם לבנה. בני האדם משתמשים בלבנים עשויות מחומר משחר ההיסטוריה ולא חסרים לזה הדים גם בטקסט היהודי הקדום.
כולנו למדנו את הפסוק שמופיע בפרק הראשון של ספר שמות: " וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ." הרציונל הזה לא השתנה ונדד מהמזרח הקדום לאירופה. למעשה טכניקות דומות של יצור בריקים התפתחו באופן מקביל בכל העולם וניתן לפגוש אותם באפריקה, בחלק מאזורי המזרח הרחוק ואפילו ביבשת אמריקה.
הרעיון הוא לערבב חומרים טבעיים, לייבש אותם ובהמשך אפילו לשרוף אותם בכבשן – מה שמעניק לבריקים עמידות וחוזק.
כמו הרבה דברים אחרים מי שבאמת שכללו את טכניקת הבניה היו הרומאים.
הם פתחו תערובות וסגסוגות חדשות ואפילו המציאו שיטות ליציקת בטון מתחת למים.
הם כנראה גם אלו שאחראים לאב הטיפוס של הבריק האירופאי המוכר לנו היום.
שרדו בעולם לא מעט מבנים רומים שעשויים מבריקים שממש קשה להאמין שנבנו לפני 2000 שנה או יותר.
האימפריה הרומית קרסה במערב אירופה בסוף המאה החמישית לספירה אך באזורים שאנחנו מכירים היום כצרפת וגרמניה המורשת של יצור הבריקים נשארה ולמרות שעיקר הבניה בימי הביניים התבססה על בניה מעץ חלק ממבני הציבור ובכלל זה קתדרלות ידועות נבנו מבריקים.
בהקשר הזה, אחד האירועים המשמעותיים היא השריפה הגדולה שפרצה בלונדון בשנת 1666.
רוב הבתים בלונדון היו בתי עץ כך שהשריפה כילתה את רוב העיר. כשלונדון נבנתה מחדש, בשלהי המאה ה-17 היא כבר נבנתה בעיקר במבנים עשויים מבריקים.
